החלטה בתיק בש"פ 4627/05

1.        בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לתקופה של תשעים יום החל מיום 21.5.05

2.        כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה. מכתב האישום עולה כי בתאריך 17.8.04 בשעות הלילה, הגיע המשיב למרכז המסחרי בקרית שמונה והחל לצעוק ולהשתולל. המתלונן ניגש לנאשם וביקשו להפסיק את צעקותיו. בשל כך, התפתח בין המתלונן לבין המשיב ויכוח מילולי שבמהלכו התנפל המשיב על המתלונן ודקר אותו באמצעות כלי חד בבטנו וכן בעכוזו ומייד לאחר מכן נמלט מהמקום. כתוצאה מהדקירות נגרמו למתלונן פצעים במעי הדק, בבטן ובעכוז והוא נאלץ לעבור ניתוח במהלכו נכרת חלק מהמעי הדק שלו.

3.        בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשת מעצר עד תום ההליכים כנגד המשיב. ביום 20.10.04 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט ציין בהחלטתו כי המשיב לא כפר בקיומן של ראיות לכאורה ובקיומה של עילת מעצר, אלא טען כי יש לבחון חלופת מעצר. בית המשפט המחוזי הורה על הכנת תסקיר מבחן בו נשללה חלופת מעצר וקבע כי יש לעצור את המשיב עד תום ההליכים, שכן "המשיב העיד על עצמו בהתנהגותו כי הוא מסוכן לציבור".

4.        עד כה התקיימו בתיק שש ישיבות בהן העידו עשרה עדי תביעה. בישיבת ההוכחות האחרונה אשר התקיימה ביום 8.5.05 הצהירה התובעת כי נותרו לה שני עדים בהם המתלונן אשר לא אותר ובית המשפט הוציא כנגדם צווי הבאה. ישיבת הוכחות נוספת נקבעה ליום 22.5.05. בדיון לפני מסר בא-כוח המבקשת, כי בינתיים המתלונן אותר ונמסר לו על-ידי הפרקליטה המטפלת בתיק שהמשטרה תבצע את צווי ההבאה עד למועד הדיון.

5.        לטענת המבקשת, מסוכנתו של המשיב נלמדת ממעשיו וכן מעבר פלילי מכביד הכולל הרשעות בעבירות של תקיפה, התנהגות פרועה במקום ציבורי, שימוש בסמים מסוכנים ואיומים. לפיכך, היא מבקשת להאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים.

6.        בא-כוח המשיב מתנגד לבקשה. הוא טוען כי המשפט מתנהל בקצב איטי והישיבה שהייתה קבועה ליום 8.5.05 בוטלה עקב מחדלה של המשטרה מלאתר את המתלונן ולבצע צו הבאה קודם שהוצא נגדו ביום 17.4.05. בא-כוח המשיב מוסיף, שבמהלך שמיעת הראיות חל כרסום בראיות המאשימה, ועד עתה לא הובאו בפני בית המשפט קמא ראיות שיש בהן כדי להביא להרשעתו של המשיב. בא-כוח המשיב הציג בפני בקשה לעיון חוזר שהגיש לאחרונה (13.5.05) לבית המשפט המחוזי. בבקשה זו התבקש בית המשפט קמא לעיין מחדש בהחלטה על המעצר עד תום ההליכים ולהורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. זאת, על-פי הבקשה, עקב שינוי הנסיבות, בעיקר חלוף הזמן מאז המעצר והכרסום שחל, לטענת המשיב, בראיות התביעה, מה שמתבטא בקושי הרב של המאשימה להביא את עדיה, במיוחד את המתלונן, למתן עדות. בסיום בקשתו חוזר בא-כוח המשיב על חלופת המעצר שהוצעה בעבר בביתו של אחיו, בעיר אשדוד. הוא מוסיף ומציע, לחילופין, חלופת מעצר בבית אחותו באשדוד. בקשה זו טרם נדונה בפני בית המשפט קמא.

7.        מעשיו של המשיב, שעל קיומן של ראיות לכאורה להוכחתן הוא לא חלק בעת שהוחלט על מעצרו עד תום ההליכים, הם חמורים ביותר. המשיב התנפל, ללא סיבה של ממש, על עובר אורח, דקר אותו שתי דקירות, האחת בבטנו, וגרם לפציעתו הקשה אשר הצריכה אשפוז וניתוח. מעשים אלה, בצירוף עברו הפלילי של המשיב, הכולל הרשעות בעבירות סמים, אלימות ורכוש, מעידים על מסוכנותו לבטחון הציבור. מסקנה זו נתמכת בתסקיר המבחן אשר התרשם כי קיימים גורמי סיכון בהתייחסותו והתנהלותו של המשיב ועל כן נמנע ממתן המלצה. שירות המבחן אף פסל חלופת המעצר בבית אחיו של המשיב, אשר הוצעה על-ידי המשיב, זאת הן משום שמדובר בדירה קטנה שבה מתגוררים האח ובני משפחתו והן משום שהאח עצמו הורשע בעבירות של אלימות וסמים.

8.        עם זאת, כיום לא ניתן שלא לייחס משמעות לחלוף התקופה הסטטוטורית של 9 החודשים שבסיומה מורה סעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו - 1996, שנאשם עצור שטרם הסתיים משפטו ישוחרר, אם מעצרו לא הוארך על-ידי שופט של בית המשפט העליון. חלוף התקופה הסטטוטורית דלעיל בה המשיב היה נתון במעצר, צריך שיביא לשינוי נקודת האיזון בין שיקולי שלום הציבור ובין חזקת החפות העומדת לזכותו של המשיב כל עוד לא הורשע בדינו וזכותו לחירות, תוך מתן משקל גובר לאינטרס האחרון (ראה למשל: בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נעים נסראלדין (לא פורסם)). עם זאת, בהיעדר חלופת מעצר הולמת, לא ניתן גם עתה לשחרר את המשיב. למעשה, כבר בעת מתן ההחלטה על המעצר עד תום ההליכים, לא שלל בית המשפט המחוזי לחלוטין את האפשרות לשחרר את המשיב לחלופת מעצר הולמת, אלא שאותה עת חלופה כזו לא נמצאה. כיום מציע המשיב חלופת מעצר נוספת, בבית אחותו באשדוד. לא ברור לי מדוע המתין המשיב עד היום בהעלאתה של חלופה זו. אולם משהועלתה החלופה, ראוי שתבחן על-ידי בית המשפט המחוזי, במסגרת בקשתו של המשיב לעיון חוזר.

9.        אשר לטענותיו של בא-כוח המשיב בעניין התנהלות המשפט, אני סבור שעד כה התנהל המשפט בקצב משביע רצון. עם זאת, לא הוברר מדוע צו ההבאה נגד המתלונן שהוצא על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 17.4.2005, לא בוצע, דבר שהביא לביטול ישיבת יום 8.5.2005. מסתבר שגם עתה, למרות שהמתלונן אותר, צו ההבאה לא בוצע עד היום, כאשר ישיבת בית המשפט הקרובה קבועה בתוך מספר ימים. עם זאת, בהנחה שצווי ההבאה יבוצעו, נראה ששלב ההוכחות במשפטו של המשיב קרוב לסיומו.

10.     לאור האמור, אני מאריך את מעצרו של המשיב בשישים ימים נוספים, החל מיום 21.5.2005 או עד למתן פסק דין במשפט, לפי המוקדם. חרף האמור, המשיב יוכל להשתחרר קודם למועד זה, אם תמצא לו חלופת מעצר הולמת, בתנאים ובהגבלות כפי שייקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי.

           ניתנה היום, ט' באייר תשס"ה (18.5.2005).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   ש.י. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: